09.ינו'.2010 גוגל לא שוכח

בפגישות רבות שלי עם משתמשים ברשת, עולה בורות רבה בנושא אנונימיות בשימוש באינטרנט.

ראשית, ברגע שהשתמשתם ב google, מתקיים איסוף מידע תמידי שלכם באמצעות 'עוגיה' (cookie), אותו שותל גוגל על מנת לזהות אתכם – אופציה זו מאפשרת בין השאר סימון כתובות שכבר ביקרנו בהן, אך טומנת בחובה לימוד מתמיד אודות 'חווית המשתמש'.

כמובן שענקית החיפוש יכולה לטעון שמדובר פה בניסיון שלה לטייב את התוצאות, ובאותה מידה היא יכולה לטעון ש'אם לא מתאים לכם, אל תחפשו במנוע שלנו' – אבל בין השיטין כבר התגלו תופעות של קיפול מצד גוגל באשר לאורך חייה של 'עוגיה' זו (הנשמרת כרגע עבור כל משתמש לכמה שנים).

אז בעצם מה קורה ? – כל מחשב המשתמש ברשת (או בארגונים גדולים, קבוצת מחשבים – אך במקרה זה אדון במקרה של משתמש ביתי), מקבל כתובת חד חד ערכית, הנקראת IP ועל פיה מזוהה המחשב ברשת. טעות חמורה לחשוב שיש כאן סוג של אנונימיות, הן בכתיבת טוקבקים באתרי חדשות, והן בשימוש במנועי חיפוש. פרוטוקול האינטרנט (TCP/IP), זה שבעצם מניע את המידע ברשת, מאפשר שמירה של פרטים אדירים אודות המשתמש, כך שכל בעל שרת אינטרנט יכול לאסוף עליכם (כחלק מהפרוטוקול) את כתובת ה IP שלכם המציינת את ארץ המגורים שלכם, ואף ביתר דיוק את עיר המגורים, את סוג הדפדפן, רזולוצית המסך, מערכת ההפעלה וכו'.

אם נשוב לדוגמא של גוגל, ניתן רק להסיק של פי חיבור בין כתובת ה IP לבין חיפושי העבר, יכול גוגל לספק תוצאות 'מעניינות' יותר וטובות יותר עבור המשתמש, אך הוא גם יכול לנפק לעצמו מידע, אודות תחלואה, למשל (אם אני ממשיך ונובר באתרים הנוגעים במחלה מסוימת), אודות המין (זכר נקבה), הרגלי הפורנו (אני ? מה פתאום פורנו), וכו'.

כיצד ניתן להימנע מזיהוי כזה ? הכל ברמת הפחד אותה משתית המשתמש לעצמו – כך למשל אפשר למחוק בכל פעם את קובץ העוגיה בגוגל, אפשר להשתמש כל הזמן במנועי פרוקסי (המאפשרים סוג של אנונימיות, וגם עליהם נדון באחד מהפוסטים הבאים), ואפשר מידי פעם פשוט לנתק את המודם מהחשמל לכמה דקות ולהתחבר שוב כך שבדרך כלל מתקבלת כתובת IP חדשה מספק האינטרנט.

באשר לעבודה בארגונים – בדרך כלל ארגונים חולשים על מספר כתובות IP, או על כתובת IP אחת עם רוחב פס גדול מאוד. חשוב לזכור באשר לשימוש בארגונים, שרוב התעבורה (אם לא כולה) מנותבת דרך מחשב אחד ראשי אצלכם בארגון הקרוי גם DNS (שבעת מוקדמת זו נקרא לו פשוט 'שרת יציאה') ובו אפשר לנטר כל פעילות שהמשתמש מבצע. כך למשל אפשר לנתב תעבורה שלו (כמו חיפושים בגוגל) לאתרים אחרים, כך אפשר לדעת האם הוא / היא מבזבז את זמנו בעבודה (בגלישה לפורנו, כבר אמרתי ?).

בפוסטים הבאים, אנסה לדון באנונימיות ברשת, בבעיות הקשורות לתוכנות לא חוקיות בבתים ובמשרדים, בסוגי השתלטויות זדוניות על מחשבים, וכמובן במיתוג אישי באינטרנט (כאשר ההתחלה תדון כמובן בשיטות קידום אתרים אורגניות).

סגור לתגובות